<h1>עבוה"ק הארוך לרשב"א בית מועד שער שני</h1>
<h2>דף כח.</h2>
רמב"ם [פ"ד מהלכ' יו"ט ה"ט] אין משחיזין את הסכין במשחזת שלה וכו' עד שמא יבא להשחיזה במשחזת וכו', כתב הרשב"א ז"ל אין דבר זה מחוור בעיני דא"כ אין לך מקום שנדרוש כר' יהודה דאמר לכם לכל צרכיכם וכדאמר בגמ' [ביצה כ"ח ע"א] מאן תנא בהשחזה אסור דלא כר"י וכו' ורב חסדא אמר מילי מעלייתא נינהו למדרשינהו בפרקא, ורב יוסף דאמר סכין שעמדה וכו' משמע דהוה דרוש להו מדלא אמרינן התם ופליגא דרב חסדא, וכתב סברתו להתיר בשנפגמה ביו"ט ובסוף דבריו כתב שראוי להחמיר למעשה כדברי רבינו ז"ל, עיין בתורת הבית [חג"ק רי"ס מעשה רוקח].
<h2>דף לב.</h2>
גליון. וז"ל הרשב"א ז"ל אין מוציאין את האור וכו' בגמ' [ביצה ל"ג ע"ב] פירש משום דקא מוליד. והרב משה ז"ל כתב בו טעם אחר מפני שאפשר לו להוציאו מעיו"ט ואפילו לר' יהודה לא התיר מכשירין שאפשר לעשות מעיו"ט. ואפשר שדעת הרב ז"ל לומר שכל עצמן לא אסרו מוליד כזה אלא שאפשר לו מעיו"ט הא לאו הכי הוו שרו דלא עדיף מוליד ממבעיר ואופה דמלאכות גמורות נינהו דאורייתא ומותרות משום אוכל נפש ע"כ [חדושים מכת"י מגאונים קדמונים שנדפסו בראש ספר מעשה רוקח].
<h2>דף לג.</h2>
גליון. שנינו שם [ביצה ל"ג ע"א] אין מלבנין את הרעפים וכו' ואוקימנא בחדשים ואר"י מפני שצריך לבדקן, ואמרי לה מפני שצריך לחסמן, כלומר שצריכים היסק ראשון כדי שיתקשו ובזה ובזה הם נעשים כלי ואסור לעשות כלי ביו"ט ואפילו לצורך אוכל נפש שהרי אפשר לו מעי"ט. והרב משה פסק כלשון זה האחרון. ונראה שפסק כן מפני ששאל ר"י מר"ז הא דתנן דרסה או טרפה לכותל וכו' אפילו שהתה מעת לעת צריכה בדיקה, מהו לשחטה ביו"ט וכו', והדר ליה תנינא וכו', וא"ל ר"י אנן מפני שצריך לחסמן מתנינן לה, ושתיק ליה ר"ז אלמא קבלה מיניה. ויש מי שפסק כל"ק ומחזקינן רעותא בין ברעפים בין בבהמה שדרסה או טרפה בכותל. ומסתברא לי כדברי הרב ז"ל דהא משמע דר"ל נסיב ההוא טעמא, דגרסינן התם ת"ר אחד מביא את האור וכו' עד אמר ר"ל הכא בקדירה חדשה עסקינן ומשום ליבון רעפים נגעו בה, אלמא ליבון רעפים מפני שמחסמן הוא, דאי משום טורח שלא לצורך בשבת לא שייך ההוא טעמא כלל, דאין הפרש בין מטלטל הבדוקות למטלטל שאינן בדוקות, ואי משום שבודקן באור אין כאן חיוב חטאת וכל המנויין כאן חייבים חטאת, ואדרבא כל שלא יכלה לקבל ליבונה פטור עליה וכל שקבלה ליבונה חייב עליה משום מכה בפטיש שהרי גמרה להיות כלי, אלמא ליבון רעפים משום שצריך לחסמן הוא, כן נראה לי וכפירוש רש"י ז"ל. הרשב"א ז"ל בת"ה. [חג"ק רי"ס מעשה רוקח].
